#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	 מה מותר ומה אסור לעשות ומדוע 1) כשיש אבן ביד בנו בחצר 2) כשיש דינר ביד בנו?	"1) מותר לאדם ליטול את בנו כשהאבן בידו אם יש סכנה שאם לא יטלנו יחלה, שלא אסרו טלטול שלא בידיים במקום סכנת חולי. אבל אם אין חשש שיחלה אסור ליטלו, דמה שמטלטל להתינוק עם המוקצה הוי כאילו הוא עצמו מטלטל להמוקצה.<br>2) להרימו אסור משום שחוששים שאם ירימו יבואו לומר שכשם שמותר להרים התינוק עם הדינר ה""ה שמותר לטלטל הדינר לחוד אחר שנפל על מנת ליתנו לתינוק. לאחוז בידו אסור משום שחוששים שמא יפול הדינר ויבוא האב להרימו. ויש אומרים שבמקום סכנת חולי מותר ולא חוששים לזה. בב""ח כתב דנקטינן לחומרא כסברא הראשונה אבל בא""ר כתב שיש לסמוך על הי""א משום סכנת חולי וגם שזו דעת הרמב""ן שהוא בתראה והר""ן הביאו."	סימן שט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	 באיזה אופן מותר או אסור לטלטל כלכלה שהיתה נקובה וסתמה באבן ומדוע?	אם הידקה יפה או שקשרה מותר לטלטלה שהרי נעשה כדפנה. אם לא הידקה ולא קשרה אסור לטלטלה שנעשית בסיס לדבר האסור.	סימן שט סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	 כלכלה מלאה פירות ואבן בתוכה מתי צריך לנער ומתי מותר לטלטלה כמות שהיא ומדוע?	אם הם פירות רטובים יטול אותה כמו שהיא, שאם ינער הפירות מתוכה יפסדו, דנעשית הכלכלה בסיס לאיסור ולהיתר וההיתר חשוב יותר ובטל האיסור לגביו. ואין צריך ללקט הפירות מתוך הסל בידו פן יפלו לארץ, אבל אם הפירות מונחים בסלים קטנים בתוך הכלכלה יטלם בידו מתוך הכלכלה. ואם הם פירות שאינם נפסדים ינערם וינער גם האבן עמהם ולא יטלנה עמהם, וכן אם יכול לנער האבן לבד מתוך הכלכלה גם כן מחויב בזה, דכיון שיוכל באיזה עיצה לתקן שלא יטלטל האבן לא הקלו בזה אף שהוא בסיס לאיסור ולהיתר. ואם היה צריך למקום הכלכלה מטלטלה כמות שהיא כיון שאז אי אפשר לנער דשמא יפול האבן למקום שצריך אליו, ויכול לטלטלה עד מקום שירצה ושם ינער או יניחה כמות שהיא.	סימן שט סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	 מה הדין באבן על פי חבית 1) בשכח 2) בשכח והחבית בין החביות 3) כשהניחה עליה מדעתו 4) כשהניחה חבירו?	"1) אם צריך ליקח היין שבתוכה מותר להטות החבית על צידה והאבן נופלת. ומותר אח""כ לטלטל החבית כיון שנסתלק ממנה המוקצה. אם אינו צריך ליין רק שחושש משום פסידת המוקצה שלא יגנב, אפילו ניעור אסור, ואם מטה החבית בגופו ולא בידו מותר אפילו באופן זה.<br>2) אם אינו יכול להטות אותה במקומה שחושש שלא יפול האבן על החביות וישברם יכול להגביהה כמו שהיא עם האבן למקום אחר להטותה שם כדי שיפול מעליה, דטלטול מן הצד התירו במקום שאי אפשר בניעור.<br>3) אם הניח האבן עליה על דעת שתשאר שם בכניסת השבת כל זמן בין השמשות נעשתה החבית בסיס לאבן ואסור להטות ולנער כיון דהחבית מוקצה, ואף אם ניער או ניטל המוקצה ממנה אסור לטלטלה כיון שהוקצתה ביה""ש. ואם הניח האבן בכונה בע""ש ולא היה דעתו בפירוש שישאר שם בכניסת השבת ואח""כ שכחה שם מקרי שוכח וי""א שאם הניחה בע""ש אפי' אם הניחה בסתמא כל שלא חשב בפירוש לסלקה לפני השבת נעשה בסיס אבל הניחה לפני ע""ש גם לדעה זו לא נעשה בסיס בכה""ג. במקום פסידא יש לסמוך על המקילים שאפילו הניח על דעת שישאר שם בכניסת השבת אם היה בדעתו ליטלו בשבת אפילו למחר סמוך לשקיעת החמה לא הוי בסיס ומותר לנער כשרוצה. [אבל חשב לסלקו בין השמשות אינו מועיל דהוי ספק לילה]. וכל זה דוקא כשחשב בהדיא לסלק המוקצה אח""כ אבל אם חשב בסתמא שיהא מונח עליה המוקצה נעשתה בסיס אף שלא חשב בהדיא שיהא מונח עליה כל השבת.<br>4) מותר לטלטל הכלי כשצריך לו אחר שינער המוקצה ממנו, דאין אדם אוסר של חברו שלא מדעתו. אך אם עשה כן לטובת חברו ומן הסתם נוח לו בזה, נעשה הכלי בסיס למוקצה ואסור לטלטלו כל השבת אף לאחר שנסתלק המוקצה. ובדרך החיים מצדד דאם היה בדעתו לסלק אחר כך המוקצה בשבת, לא מקרי בסיס כלל."	סימן שט סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	 מה הדין אם צריך למקום החבית בשכח או בהניח אבן עליה?	בשכח אם צריך שיהיה אותו המקום פנוי לגמרי יכול לטלטל החבית עם האבן שעליה. בהניח אסור לטלטלה שהרי החבית עצמה נעשית בסיס ומוקצה היא.<br>	סימן שט סעיף ה		
